יש אנשים שמעצבים אותנו בלי הרבה מילים. בנוכחות שלהם, בדרך שבה הם מסתכלים על העולם, בסבלנות שהם מביאים לרגעים הקטנים. אמא שלי הייתה עבורי המקום שבו למדתי רגישות אמיתית לאנשים, הקשבה שקטה ואהבה פשוטה וכנה.

הרבה ממה שאני מביא איתי לכל מפגש צילום מתחיל שם. היכולת לעצור לרגע, לראות את האדם שמולי באמת, להבין שהרגעים הקטנים הם אלה שמספרים את הסיפור הגדול. לא למהר, לא לביים, אלא לאפשר לדברים לקרות ולהיות שם כדי לתפוס אותם בזמן הנכון.

העמוד הזה מוקדש לה. ולהשראה שהיא העניקה לי. אולי בגלל זה אני מצלם. כדי לשמור את הרגעים החשובים קרוב, לפני שהם הופכים לזיכרון.